מילים: רחלי שביט | לחן: שמוליק נויפלד | ביצוע: שלמה גרוניך | "המשקפיים של נויפלד", 2014
שׁוּב עֲנָנִים בִּתְנוּעָה מְהִירָה
סֶרֶט מוּכָּר, גַּם הָעִיר לֹא זָרָה
הַמֶּרְחָק בֵּין קִרְבָה לְנִיכּוּר
מוּנַּח כְּמוֹ תְּהוֹם בְּלֵב הַסִּיפּוּר
שׁוּב עֲנָנִים, וְאוֹתָהּ מַחְשָׁבָה
אֵיךְ אֵת הַכֹּל מַחְזִיקָה אַהֲבָה
לֹא מְנַסֶּה לְשַׁנּוֹת בָּךְ דָּבָר
מַה שֶׁאוֹהֵב בָּךְ – הָיָה וְנוֹתַר
עוֹד סְעָרָה
תָּמִיד יֵשׁ טוֹב בָּרַע
כְּשֶׁהַכֹּל גּוֹעֵשׁ אַתְּ שֶׁקֶט
לְעוֹלַם לֹא מִתְרַחֶקֶת, לֹא מִתְרַחֶקֶת…
אַתְּ מְגַלָּה
אוֹתִי מֵהַתְחָלָה
מְחַיֶיכֶת גַּם בַּגֶּשֶׁם
כְּמוֹ אָדָם שָׁפוּי, בְּעֶצֶם…
תְּנִי לִי סִימַן
תַּגִּידִי זֶה הַזְּמַן
בּוֹא, עַד שֶׁיִּכְלוּ הַמַּיִם
בּוֹא נֹאהַב אֵת הַבֵּינְתַיִם
נֹאהַב, נֹאהַב, נֹאהַב…
שׁוּב עֲנָנִים, סִימָנֵי שְׁאֵלָה
לֹא אֵת הַכֹּל מְבִינִים בְּמִילָה
לֹא מְבַקֵּשׁ לְשַׁנּוֹת בָּךְ דָּבָר
מַה שֶׁאוֹהֵב בָּךְ – הָיָה וְנוֹתַר
עוֹד סְעָרָה
תָּמִיד יֵשׁ טוֹב בָּרַע
כְּשֶׁהַכֹּל גּוֹעֵשׁ אַתְּ שֶׁקֶט
לְעוֹלַם לֹא מִתְרַחֶקֶת, לֹא מִתְרַחֶקֶת…
אַתְּ מְגַלָּה
אוֹתִי מֵהַתְחָלָה
מְחַיֶיכֶת גַּם בַּגֶּשֶׁם
כְּמוֹ אָדָם שָׁפוּי, בְּעֶצֶם…
תְּנִי לִי סִימַן
תַּגִּידִי זֶה הַזְּמַן
בּוֹא עַד שֶׁיִּכְלוּ הַמַּיִם
בּוֹא נֹאהַב אֵת הַבֵּינְתַיִם
נֹאהַב, נֹאהַב, נֹאהַב…
